בהערכה רבה, קלוד
על הפלא המדהים והמלחיץ של כתיבה אישית בבינה מלאכותית
לפני זמן מה, בישיבת מחנכים לקראת סיום השנה, התחלנו כדרכם של מחנכות ומחנכים סחוטים להתלונן על מר גורלנו ולשתף אחד את השנייה ברשימת המשימות האינסופית והבלתי אפשרית שלנו. מקום בולט ברשימות של כולנו נתפס על ידי המשימה המסויטת "כתיבת ממני אליך".
אם במקרה לא היה לכם קשר למערכת החינוך בעשורים האחרונים - "ממני אליך" זו בעצם הערה אישית מפורטת ממחנכ.ת הכיתה שמופיעה בתעודה. זה לא משהו שקורה בכל בית ספר, אבל קיים בבתי ספר רבים ובשמות שונים.
כמובן שברגע שהנושא עלה בישיבה לא התאפקתי ופניתי מיד לקלוד - מקריא את מה שכתב בלייב לנוכחים בישיבה:
ההערות של קלוד שמטו כמה לסתות בישיבה, וגם אם הן לא מושלמות או מדויקות מספיק, ברור שאם נשקיע קצת יותר מעשרים שניות בדיוק ההנחיות - אפשר להגיע מאוד רחוק. מי שקצת נתקל כבר ביכולות הכתיבה של קלוד ומודלים דומים לא ממש הופתע. מה שבאמת היה מעניין היה התגובות השונות של המורים -
יש את התגובה הצפויה של - איזה מגניב! וואו זה יחסוך לי מלא זמן, תראה שוב איך עשית את זה?
אבל הייתה גם המורה עדי שהרכינה ראש ומלמלה בשקט - זהו… לא צריך אותנו יותר.
אני חושב שהמקרה הזה הוא דוגמא מצוינת לשאלות האתיות והחברתיות הגדולות של מהפכת ה-AI.
מצד אחד, יש פה טכנולוגיה עוצמתית ומרשימה, שיכולה כבר היום להוריד משימה מעיקה מאוכלוסיית מחנכי הכיתות (שהיא גם ככה אוכלוסייה בעומס יתר, שחוקה ולא מתוגמלת) ולחסוך להם שעות רבות של עבודה. זה ממש מתבקש!
מצד שני, במערכת החינוך הצפופה שלנו יש מעט מאוד רגעים בהם עוצרים הכל ומקפידים לראות את כל הילדים, ממש כולם, לא רק מי שמפריע ו/או זקוק להרבה תמיכה ו/או סופר מצטיין ומרשים. ה"ממני אליך" עשוי להיות עבור ילדים רבים אחד הרגעים היחידים בשנה בהם המחנכת מקדישה להם תשומת לב אישית וישירה. מה זה אומר אם ניקח את הרגע המשמעותי הזה ונעביר אותו למגרש של ה-AI?
אין לי תשובות טובות. אבל יש לי עוד כמה שאלות טובות -
מה עדיף לקבל - הערה עילגת שהמחנך שלי אשכרה כתב או הערה מקסימה ש-AI כתב? האם כל הסיפור הזה כל כך שונה ממצבים בהם הצמידו למחנך העילג את המורה לספרות והיא עזרה לו לנסח ולדייק את ההערות? האם בתי ספר צריכים לאסור שימוש ב-AI להערות אישיות? אולי בכלל צריכים לעודד?
ומה שבעיקר הסיפור הזה מבהיר מבחינתי - אין לנו עדיין שפה וכלים כדי לעסוק בצורה קוהרנטית בכל האתגרים שהמהפכה הזו מעוררת. אין לנו עדיין דרך לחשב את הכדאיות של כלים שיקחו מאיתנו עוד ועוד משימות, ויחד איתן עוד ועוד ממה שמגדיר (לפחות לתפיסתנו עד כה) אותנו כבני אדם.
ולכן בשלב ראשון - אנחנו פשוט חייבים להתחיל לדבר על זה.
קצת מהפעילות שלנו -
החודש פגשתי בירושלים קבוצה מקסימה של עובדי קידום נוער - צוות מגוון שעובד עם בני ובנות נוער בסיכון במגוון מרחבים בעיר. במפגשים שלנו העמקנו בהשלכות של בינה מלאכותית ובאופנים בהם היא עשויה להשפיע על המרחב של בני הנוער. הייתה לי זכות לפגוש אנשי חינוך וטיפול חדים וסקרנים!
לתיאום והזמנה של פעילות צרו קשר
במייל: itamar.shahar1@gmail.com
בינה אנושית / Human Intelligence
תנועה חברתית לקידום שיח ציבורי נוקב ופתוח על ההשלכות של מהפכת הבינה המלאכותית.
אהבתם את הפוסט? התחברתם למטרה? רוצים לעזור?
מוזמנים להירשם לניוזלטר ו/או לשתף את הפוסט.
תודה! איתמר
אני אמנם משוחד אבל אין ספק שהכלי הזה צריך ולהיות בשימוש.
רבי מאוד האנשים שמרגישים שכלי הבינה המלאכותית לוקחים את הנשמה מהעבודה שלנו, אבל בכל דור יש טכנולוגיה חדשה שבהתחלה מרגישה ככה.
אני אישית מסתכל על זה בצורה כזו - קלוד, במקרה הזה, הוא עוזר אישי שלך, והוא יכול לכתוב את מה שאתה רוצה לכתוב בצורה שתעביר את הפוקוס שאתה היית רוצה להעביר רק בצורה טובה יותר ועם התאמה רבה יותר לתלמיד.
אין לי ספק שהתלמיד ישמח הרבה יותר לקבל פסקה שנוגעת במי שהוא מאשר בשורה קצרצרה שמישהו כתב.
בנוסף דווקא החשיבה על ניסוח הפרומפט היא לב העבודה, היא תשומת הלב שהמורה נותן לילד ומגדיר את המסר שאותו הוא רוצה להעביר, הניסוח עצמו הוא טכני ואם מישהו יכול לעשות את זה יותר טוב, רק טוב יוצא מזה.
ֿ